בחדשות: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מקפיאה פרסומים לגבי מכירת דירות בעקבות בעיית איכות נתונים


בימים אלה פורסם* (2/2/17) כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) גילתה ליקויים חמורים בפרסומים אותם היא מפיצה לציבור לגבי מספר הדירות החדשות הנמכרות מדי חודש. בעקבות זאת הוחלט לעצור את פרסום הנתונים החודשיים המתוכננים ואף להקפיא את פרסום הדוח השנתי לסיכום רכישת דירות חדשות בשנת 2016.

מדובר בעצירת פרסום נתונים הן אודות מספר הדירות החדשות שנמכרו, והן נתונים לגבי מספר דירות מוכנות ששיווקן כבר החל, אך טרם נמכרו בפועל.

מסתבר כי המקור להחלטה הוא בבעיות שנתגלו באיכות הנתונים שהלמ”ס מקבל ממשרד הבינוי והשיכון בדבר עסקות למכירת דירות חדשות. לגבי מספר הדירות שטרם נמכרו, הבעיה ידועה מזה כארבעה חודשים, אך טרם נמצא לה פתרון. הבעיה, כך אומרים במשרד, נובעת מכשלים באופן שבו מוזנים הנתונים למערכות הממוחשבות של המשרד שיתכן ומבוצע באופן שגוי על ידי חלק מהעובדים בדרגים הנמוכים, ואולי נובע מבעיית תוכנה הגורמת לעיוות הנתונים.

בתגובה לפרסום, משרד הבינוי והשיכון השיב כי הוא עוסק בחודשים האחרונים בטיוב נתוני הבינוי שבתחום אחריותו, בכלל זה נתוני התחלות הבנייה וכן נתונים לגבי מלאי הדירות שנותרו למכירה, ואילו נתוני המכירות של דירות חדשות הם באחריות רשות המסים. ראוי לציין כי אין זה עניין של מה בכך שנתונים שגויים פורסמו לציבור, מאחר ולפרסומים אלה השפעה משמעותית על התנהלות הגורמים בענף.

מעניין לדעת מה מידת ההשפעה של הנתונים השגויים בכל הקשור לקביעת מדיניות ממשלתית והחלטות שהתקבלו אצל קברניטי המשק. האם פקידי האוצר סברו בטעות בהסתמכם על נתונים שגויים כי מדיניותם להגדלת היצע הדירות מצליחה, כשבפועל המציאות הפוכה? האם יתכן שחברות ייזמיות לא קידמו בניית פרוייקטים חדשים נוכח הגרף העולה כביכול של מספר הדירות הלא מכורות? איזו השפעה היתה לנתונים הללו על הציבור בהקשר של מחירי הדיור? האם ניתן לעבור על כך לסדר היום? ארגונים רבים מתבססים כיום על מערכות תומכות החלטה כגון מערכות BI אך כאשר המידע המזין את המערכות הוא שגוי הדבר עשוי לגרום לארגון נזק רב.

אם פיאסקו שכזה קורה בגוף הסטטיסטיקה של המדינה, סביר להניח כי גם בחברות עסקיות מתקבלות החלטות הרות גורל בהתבסס על נתונים שגויים. ביצוע טיוב נתונים מאפשר לנסות ליישר קו, לזהות ולתקן נתונים שגויים, אך מחובתו של הארגון לבצע מיפוי של מקורות המידע שלו ולזהות נקודות כשל כבר בשלב הזנת נתונים חדשים למערכות הארגון, שהרי כאשר מזינים נתונים חדשים למערכות המידע הארגוניות, הנתונים זורמים להם בעורקי הארגון ויהיה הרבה יותר קל ונכון לטפל בבעיית נתונים כבר בשלב הראשוני, כך שנתונים חדשים לא יזהמו את מערכות המידע. יש להפעיל מנגנוני בקרה שיאפשרו זיהוי שגיאות או תופעות לא מוסברות בנתונים.  

אולי יעניין אותך לקרוא את המאמר הזה המסביר את חשיבותו של טיוב נתונים וכיצד עושים אותו נכון.  

מקורות: כתבה ב-The Marker כתבה ב-כלכליסט כתבה ב-גלובס כתבה ב-גלובס הקוראת לחקור את העניין




יש לכם שאלה שקשורה למאמר?

לחצו כאן למעבר לדף יצירת הקשר

תוכן המאמר היה מעניין או עזר לכם? שתפו אותו